מדברים על עונג בילדות

קשה לדעת מאיפה להתחיל לדבר על מיניות בריאה. אירועי העבר, ההווה וכנראה גם העתיד מאלצים אותנו לדבר גם על סכנות, סיכונים ופגיעות במיניות שלנו. אבל בראש ובראשונה ניווכח לדעת שהכי קל לנו לדבר על עונג.

עונג? אתם שואלים... זה הכי קשה לדבר על עונג אולי תאמרו... זה הכי מביך לדבר על עונג. זה אולי יעמת אותנו עם שיח פנימי עם עצמינו, קודם כל. האם אנחנו חוויםות עונג בחיינו ואם כן, איך נדבר על זה עם ילדינו? אם לא, איך נביא יותר עונג לתוך חיינו?

נראה לנו שיותר קל לדבר איתםן על אורך המכנסיים.... או על גלולות נגד הריון. אבל רגע עם זה, אנחנו לא שם, גם לזה נגיע, לאחר שנשים תשתית לשיח, לגיטימיות לשיח ונימה חיובית לגבי מיניות האדם בכלל והמיניות שלנו ושל ילדינו בפרט.

בואו נתחיל מההתחלה....

נולד לכםן ילד, נולדה לכםן ילדה. כבר בנקודה הזו אפשר להתחיל לבנות, לקיים, להנכיח את השיח על מיניות בריאה.

כל כך מוקדם? כן, בטח!

כבר במגע הראשון, בליטוף, בהנקה, האכלה, החתלה.

כבר במבט עיניים ראשון – בבניית הקרבה, הקשר, האינטימיות

כאן הכל מתחיל ומתפתח לאט לאט

במסג' עם שמן על כל הגוף, בלקרוא לכל חלקי הגוף בשמם ממש מהרגע הראשון.

לכל חלקי הגוף הכוונה גם לאיברי המין – פין ופות, כמו אוזן ואף. להנכיח את איברי המין, לתת להם את המקום לו הם ראויים, לקרוא להם בשמם. פשוט. קל.

כשאני פוגשת בנות בכיתה ו', לשיח על קבלת הווסת הראשונה והסבר על המחזור החודשי הן נבוכות ומתביישות לומר את שמו של איבר המין הנשי. באחת הפעמים היתה ילדה שאמרה: " אני לא ממש בטוחה, זה או פין או פות". ואז הבנתי שיש בעיה אמיתית. לא תמיד יש שם מישהו/י שמדבר/ת איתה על הגוף שלה, איך הוא בנוי, מה המבנה האנטומי של בנים ושל בנות. איך באים ילדים לעולם? מה השינויים שעוברים בגוף בגיל ההתבגרות? ואז הן מקבלות את הווסת שהופכת לדבר מסתורי, מפחיד, כואב, פרטי שלא מדברים עליה, גם בקבוצה של בנות.לפעמים לא רוצים לדבר עליה גם עם אמא. למה? כי אמא לא דיברה איתי על מה שקורה לי בגוף עד עכשיו. אז איך ארגיש בנוח לשתף אותה בקבלת הווסת הראשונה שלי?

להתחיל לדבר עם הבנים והבנות שלנו על הגוף המשתנה, על גיל ההתבגרות ועל קשר בריא, כדאי ורצוי להתחיל בכל גיל. כדי שזה יקרה בטבעיות ועם פחות מבוכה, ככל שנתחיל בגיל צעיר יותר כך השיח יהיה נוכח וקיים בינינו באופן טבעי, לא מאולץ ולא רק סביב סכנה או מקרה שקרה.

אז איך נדבר איתםן על עונג כבר מהילדות המוקדמת?

כולנו יצורים מיניים מרגע לידתינו עד יום מותינו. כל גיל מתאפיין בחקירה וגילוי הבאים לידי ביטוי באופנים שונים. התנהגות סקרנית של ילדים בגיל הילדות המוקדמת אינה נושאת אופי מיני אלא אופי לימודי – הםן רוציםות להכיר את הגוף של עצמםן ושל בני או בנות המין השני. לכן, הםן נוגעיםות בעצמםן, מתבונניםות, שואליםן, משחקים משחקי תפקידים ונוגעיםות בעצמםן והכל חלק מההתפתחות הטבעית והנורמלית שלהםן. ההתנהגות בשלב זה אינה מינית במובנה האירוטי.

עונג – תחושת עונג אינה קשורה רק למין והא קיימת בכל שלב התפתחותי בחיינו. העונג משלב בתוכו תחושות פיזיות – ריח, מגע, שמיעה, טעם, ראיה ותחושות פסיכולוגיות – הנאה, סיפוק, זכרון, רוגע.

תחושות עונג יכולות להתקיים מהליכה על חול רטוב, הפרחת בועות סבון, גלישה במגלשה, אכילת גלידה, משחק עם חברים או סתם לשכב בשמש ולהתחמם. כשנראה את הילד.ה שלנו מאושר.ת , צוחק.ת עד לא לב השמים – נגיד לו/ה במילים – "אני רואה שנעים לך, אני רואה שאת/ה שמח/ה ללכת בחול הרטוב, אני רואה שנעים לך לאכול אבטיח קר."

באופן הזה הילד.ה ידעו לזהות איך מרגיש עונג בגוף. איך מרגיש משהו טוב בגוף.

כשיקרה להםן משהו טוב בהמשך דרכםן הםן ידעו לומר בוודאות שזה היה טוב. שהיה להםן נעים במשחק הזה בגן או אצל חבר/ה. כשיקרה להםן משהו לא נעים הםן יחושו בגוף תחושה לא נעימה והגוף יסמן להםן שיש פה משהו לא טוב שכדאי להפסיק אותו או לדווח עליו.

בהמשך הדרך החיבור לקשר זוגי בריא יהיה טבעי וקל, החיבור ליחסי מין מספקים ומהנים יורגש בגוף. כי הגוף כבר מכיר ויודע איך זה כשטוב לו ונעים.